ספארי
טוב, חייב לשתף שאחרי שחזרנו מפרו חשבתי שזה השיא.
חזרתי מהסרנגטי. לא לא - זהה השיא. טיול מטורף.
גם עם המון המון תובנות על איך לתכנן אותו. וגם איך לא.
זה ישמע הזיה מוחלטת, אבל אחת הדרכים הכי זולות היא לישון בפור סיזנס. (נשמע הזוי). הסיבה היא שהמרוויחים העיקריים מטיולי ספארי הן החברות שמארגנות אותם (החברה הגאוגרפית בארץ למשל, A&K, ועוד). הם משלמים לנהג שם 12 דולר ליום וגובים אלפים רבים. אנחנו עשינו שבוע בערך ב4000 דולר לבנאדם (בלי הטיסות הבינלאומיות) על בסיס הכל כלול ברמה של 10 כוכבים.
זה פחות ממה שהיה עולה בכל דרך אחרת. אבל שם בצד :
תובנות חשובות:
המילה ספארי מתייחסת למצב בוא נוחתים במקום אחד (בדרך כלל JRO - קילימנג׳רו) ומתחילים מסע בין אתרים, כל יום או יומיים במקום אחר, וממשיכים עם הרכב כך שבוע.
בסרנגטי, החיות אותן חיות. כל יום אפשר לראות משהו מעניין חדש - אבל בעיקר עם ילדים - לעשות את הימים המלאים ברכב זה ממש ממש לא נכון לדעתי. אנחנו עשינו רק יום אחד כזה של ״יום מלא״ וזה היה היום הכי גרוע ומתיש - היה לנו רכב מדהים עם נהג/מדריך מושלם. זה פשוט לא דבר נכון לעשות. חייבים לבנות את זה יותר חכם. גם הלצאת לדרך ב6:30 בבוקר - ממש אין סיבה. בסרנגטי יש פעילות חיות כל הזמן והאמת שראינו הרבה יותר ב4:00-6:30 בערב מאשר בבוקר הזה. זה אומר לקום ב5:30 בבוקר, ארוחת בוקר ב6:00 ולצאת ב6:30. הילדים שלכם ישנאו אתכם ואין בזה צורך, אפשר בכיף לצאת ב9/9:30 כמו בני אדם.
הנכון - לנחות בJRO, לנסוע (2.5 שעות) /לטוס (שעה) לאגם Manyara , לישון במכתש Ngorongoro אחד מפלאי עולם היפים ביותר שראיתי בחיי, ומשם להמשיך ל3-4 לילות בסרנגטי בנסיעה. בסרנגטי עושים טיולי כוכב מדהימים, אנחנו אמנם טעינו ועשינו יום מלא אחד, אבל הימים שעשינו 3-4 שעות, בגלל שהיינו במלון מושלם, בילנו בהמשך בבריכה, עשינו שעור אמנות מדהים, קצת ספא כי לא באנו לעולם הזה לסבול, לילדים היה גם מועדון ילדים עם טיולים שלהם אם רצו. אוכל כיף.
הכי הכי חשוב- מצלמה!! אייפון לא מספיק טוב כי החיות רחוקות יותר, עשינו בשכל ושכרנו במלון מצלמה משובחת (120 דולר) ועשינו שיעור צילום, היה מושלם. מאותו רגע המשכנו עם המצלמה הזו כי אפשר לראות כל כך הרבה יותר כשמתקרבים לאובייקטים.
אחרי שחשבנו שכבר ראינו הכל, כולל גורי אריות יונקים מהאמא, מושבת בבונים חמודה, אלפי פלמנקו באגם - בערב האחרון הגענו לשפת נהר (אחד המקומות היחידים שמותר לצאת מהרכב) עם 200 היפופוטמים. יכולתי להיות שם שעות. זה פלא מטורף ויפה כל כך.
בסוף אין לנו כל כך הרבה חופשים ארוכים. את הסרנגטי המדהים אפשר לעשות ב5 ימים וזה לא לחוץ בכלל, צריך לחשב עוד יומיים למסע, אז נגיד שבוע. חשבנו במקום להוסיף עוד כמה ימים בזנזיבר, בדיעבד - שבוע זה הרבה זמן לא להיות בבית, ויש לנו מספיק חופשות חוף אחרות.
הטיסות מכאן היו לא זוועה (עלו כ1000 דולר, טסנו ישיר לניירובי עם אייר קניה, השקעתי עוד 100 דולר לכיוון במושבי Comfot היה שווה, מאד ממליץ - מי שיונייטד יכול לעשות עם אתיופיאן, גם אחלה), זה יעד מעולה להפגש עם המשפחה מהארץ - ההורים שלי הגיעו מתל אביב עם אתיופיאן - הם טסו ביזנס ועלה כ2500 לכרטיס, כרטיס אקונומי היה בטח עולה גם סביב 1000. נפגשנו בארושה (ליד הקלימינג׳רו) ועשינו לילה ראשון במקום מושלם שנקרא Legendary Lodge , אמנם זה כאילו ״בזבוז״ אבל זה עשה לנו מאד טוב, היה מקום להתחבר בו לרגע, לעשות ריסט, אוכל מעולה, זמן משפחתי באיזו ״תחנת נחיתה״ מפנקת, ומשם המשכנו הלאה למסע.
חוזר לטיפ ההתחלתי. ברגע שהבנתי שצריך לחתוך את חברות ארגון הטיולים החוצה התחלתי להתעניין בנהגים ומדריכים. מה שמהר מאד הבנתי (גם על בשרנו) שהרכבים האלה נתקעים - פנצ׳ר, בוץ וכו׳.. זה לא סיפור אם יש חברה מאחורי האירוע, מיד שולחים רכב חלופי ובינתיים אתם לא באיזו צרה, יש אוכל, שתיה, אלכוהול (חשוב) והמון חיות. מאד לא ממליץ לנסות להנדס כזה דבר לבד. יש סיבה למה החברות האלה קיימות ולמה הן מרוויחות כל כך. מלון כמו הפור סיזנס שם זה האק - אמנם מחיר הלילה גבוה, אבל בסופו של יום החסכון בסהכ משמעותי. יש לי עוד כמה כאלה, הפכתי כל אבן באיזור טנזניה וקניה. שמורת הסרנגטי ביי פאר הכי טוב ועשירה בחיות - לא הייתי מחפש בשום מקום אחר.
בקיץ נטוס לבר מצווה בדרום אפריקה, אז יהיה פרק נוסף בספר הזה, ואז לדעתי מה שיהיה חסר לי זה גורילות ברואנדה/אוגנדה - אבל זה אפשר לעשות רק כשהילדים בני 15. אז נחכה קצת.
מבחינת עונה -אין עונה לא טובה בסרנגטי, כל עונה יש בה משהו אחר לראות, החיות היחידות שנודדות הן הזברות והווילד-ביסט (סוג של תאו), הם אינם באוגוסט, אבל ביתר הזמן הם שם, כל היתר נשארים בסרנגטי כל השנה. ינואר-מרץ זו עונה גשומה, אז פחות בטן גב בבריכה, אבל זו עונת ההמלטה, מאות אלפי חיות ממולטות והצפיה בזה כמעט ודאית. נראה לי שהגשם היה מרתיע אותי, מאפריל יבש מהמם, בקיץ שלנו ועד אוקטובר זו עונה יבשה ונח מאד. נובמבר-דצמבר נקראת Short Rain - גשם דק ולא מציק, שהחזיק לא יותר מ40 דק, הכל ירוק, והזברות בתנועה דרומה.
לגבי חיסונים וכו׳ - בטנזניה אין Yellow Fever (בקניה יש), אם רק עושים קונקשן שם לא צריך חיסון כזה. בטנזניה באיזור הסרנגטי שכיחות מאד נמוכה למלריה. אנחנו לקחנו כדורים כי היפוכונדרים, כולם (גם שם צחקו מאיתנו) בסוף הפסקנו. לא יודע, בכל מקרה, קל להשיג את הכדורים בניו יורק מרופא (עלו 20 דולר) אבל כולם אמרו לי שהגזמנו עם זה. כדאי לדעת שצריך בגדים בצבעים בהירים או גוונים של ירוק / חום (לא שחור ולא כחולים עזים כי זה מושך יתושים מסוג לא טוב). Linen הכי כיף ונושם. וגם מצטלם טוב. לא פחות חשוב, ואולי יותר.
רק מצטער שלא הספקנו ללכת לפעילות התנדבות, מאד מאד רציתי עם הילדים אבל זה היה מתוכנן ליום הראשון בארושה, ואלמה הרגישה לא טוב. סיבה לחזור. הם אנשים חמים, מצחיקים, שירותים, עם אנגלית מצויינת. רק בכל מחיר לא לשמוע את השיר Jumbo Bwana, כי הוא נדבק בראש ולא יוצא. בא לי למות.
